Genesis 1:1–6:8

פָּרָשָׁה בְּרֵאשִׁית

Rashi comments:

בראשית: אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב»ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:

In the beginning: Said Rabbi Isaac: It was not necessary to begin the Torah except from “This month is to you,” (Exod. 12:2) which is the first commandment that the Israelites were commanded, (for the main purpose of the Torah is its commandments, and although several commandments are found in Genesis, e.g., circumcision and the prohibition of eating the thigh sinew, they could have been included together with the other commandments). Now for what reason did He commence with “In the beginning?” Because of [the verse] “The strength of His works He related to His people, to give them the inheritance of the nations” (Ps. 111:6). For if the nations of the world should say to Israel, “You are robbers, for you conquered by force the lands of the seven nations [of Canaan],” they will reply, «The entire earth belongs to the Holy One, blessed be He; He created it (this we learn from the story of the Creation) and gave it to whomever He deemed proper When He wished, He gave it to them, and when He wished, He took it away from them and gave it to us.

בראשית ברא: אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז»ל בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית תבואתו. ואם באת לפרשו כפשוטו כך פרשהו בראשית בריאת שמים וארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך ויאמר א-להים יהי אור. ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלו קדמו, שאם בא להורות כך, היה לו לכתוב בראשונה ברא את השמים וגו’, שאין לך ראשית במקרא שאינו דבוק לתיבה של אחריו, כמו (שם כו א) בראשית ממלכות יהויקים, (בראשית י י) ראשית ממלכתו, (דברים יח ד) ראשית דגנך, אף כאן אתה אומר בראשית ברא א-להים וגו’, כמו בראשית ברוא. ודומה לו (הושע א ב) תחלת דבר ה’ בהושע, כלומר תחלת דבורו של הקב»ה בהושע, ויאמר ה’ אל הושע וגו’. ואם תאמר להורות בא שאלו תחלה נבראו, ופירושו בראשית הכל ברא אלו, ויש לך מקראות שמקצרים לשונם וממעטים תיבה אחת, כמו (איוב ג י) כי לא סגר דלתי בטני, ולא פירש מי הסוגר, וכמו (ישעיה ח ד) ישא את חיל דמשק, ולא פירש מי ישאנו, וכמו (עמוס ו יב) אם יחרוש בבקרים, ולא פירש אם יחרוש אדם בבקרים, וכמו (ישעיה מו י) מגיד מראשית אחרית, ולא פירש מגיד מראשית דבר אחרית דבר. אם כן תמה על עצמך, שהרי המים קדמו, שהרי כתיב ורוח א-להים מרחפת על פני המים, ועדיין לא גלה המקרא בריית המים מתי היתה, הא למדת שקדמו המים לארץ. ועוד שהשמים מאש ומים נבראו, על כרחך לא לימד המקרא סדר המוקדמים והמאוחרים כלום:

In the beginning of God’s creation of: Heb. בְּרֵאשִית בָּרָא. This verse calls for a midrashic interpretation [because according to its simple interpretation, the vowelization of the word בָּרָא, should be different, as Rashi explains further]. It teaches us that the sequence of the Creation as written is impossible, as is written immediately below] as our Rabbis stated (Letters of R. Akiva , letter “beth” ; Gen. Rabbah 1:6; Lev. Rabbah 36:4): [God created the world] for the sake of the Torah, which is called (Prov. 8:22): “the beginning of His way,” and for the sake of Israel, who are called (Jer. 2:3) “the first of His grain.” But if you wish to explain it according to its simple meaning, explain it thus: “At the beginning of the creation of heaven and earth, the earth was astonishing with emptiness, and darkness…and God said, ‘Let there be light.’” But Scripture did not come to teach the sequence of the Creation, to say that these came first, for if it came to teach this, it should have written:“At first (בָּרִאשׁוֹנָה) He created the heavens and the earth,” for there is no רֵאשִׁית in Scripture that is not connected to the following word, [i.e., in the construct state] like (ibid. 27:1):“In the beginning of (בְּרֵאשִית) the reign of Jehoiakim” ; (below 10:10)“the beginning of (רֵאשִׁית) his reign” ; (Deut. 18:4)“the first (רֵאשִׁית) of your corn.” Here too, you say בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלֹהִים, like בְּרֵאשִׁית בְּרֹא, in the beginning of creating. And similar to this is,“At the beginning of the Lord’s speaking (דִּבֶּר) to Hosea,” (Hos. 1:2), i.e., at the beginning of the speaking (דִּבּוּרוֹ) of the Holy One, Blessed be He, to Hosea, “the Lord said to Hosea, etc.” Now if you say that it came to teach that these (i.e., heaven and earth) were created first, and that its meaning is: In the beginning of all, He created these-and that there are elliptical verses that omit one word, like (Job 3:10): “For [He] did not shut the doors of my [mother’s] womb,” and it does not explain who it was who shut [the womb]; and like (Isa. 8:4): “he will carry off the wealth of Damascus,” and it does not explain who will carry it off; and like (Amos 6:12): “or will one plow with cattle,” and it does not explain: “if a man will plow with cattle” ; and like (Isa. 46: 10): “telling the end from the beginning,” and it does not explain that [it means] telling the end of a matter from the beginning of a matter-if so, [if you say that Scripture indicates the order of creation] be astounded at yourself, for the water preceded, as it is written: “and the spirit of God hovered over the face of the water,” and Scripture did not yet disclose when the creation of water took place! From this you learn that the water preceded the earth. Moreover, the heavens were created from fire and water. Perforce, you must admit that Scripture did not teach us anything about the sequence of the earlier and the later [acts of creation].

ברא א-להים: ולא אמר ברא ה’, שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, היינו דכתיב (להלן ב ד) ביום עשות ה’ א-להים ארץ ושמים:

God’s creation of the heavens and the earth: But it does not say “of the Lord’s creation of” (i.e., it should say “of the Lord God’s creation of” as below 2:4 “on the day that the Lord God made earth and heaven”) for in the beginning it was His intention to create it with the Divine Standard of Justice, but he perceived that the world would not endure; so He preceded it with the Divine Standard of Mercy, allying it with the Divine Standard of Justice, and that is the reason it is written:“on the day the Lord God made earth and heaven.”

read more:

https://www.chabad.org/library/bible_cdo/aid/8165/jewish/Chapter-1.htm#v=1&showrashi=true